מדוע קשה לילדים לווסת את ההתנהגות שלהם ואיך נחזיר להם את השליטה?
היכולת של הילדים לווסת ולשלוט ברגשות שלהם מושפעת במידה רבה מסביבתם. בואו נראה כמה זמן הילדים מבלים בבית ספר,
בצהרונים, חוגים, חברים וכמה זמן נשאר ל"זמן משפחה" להתחבר, לשחק ולעבור חוויות ביחד.
אני רוצה להביא כאן את המצבים בהם קשה לילדים לווסת את עצמם ואיך נחזיר להם את השליטה:
1. נסיעה במכונית – לפני שנים זה היה אחרת. ילדים צעדו או רכבו על אופניים (בכל משפחה היתה רק מכונית אחת)
והיום הם נכנסים ל"קופסא" חסרי סבלנות, רבים על מקום הישיבה, מנהלים וויכוחים על וליום הרדיו ואפילו הנסיעה הקצרה ביותר הופכת לסיוט.
תנסו לשלב הליכה ברגל, תהפכו את זה לחוויה כיפית כמו דברים שאפשר לעשות בדרך. (ארטיק, פיצה, סידורים בשביל הילדים)
2. חוגים – השתתפות בחוגים קבוצתיים בגיל צעיר לא מתאימים מבחינה התפתחותית. לילדים צעירים
אין מוכנות רגשית להחזיק את רגשותיהם למשך זמן ארוך במסגרת מובנית וקפדנית.
אל תרשמו את הילדים לפעילות מאורגנת מידי לפני גיל 5. (פעם לא רשמו את הילדים לחוגים לפני כיתה ה'),
תנו לילדים הצעירים לשחק בבית ובחוץ. עבור ילדים בוגרים יותר צמצמו את החוגים ליום כן יום לא.
3. ארוחות – תדירות הארוחות המשותפות בבית הולכת ופוחתת.
תקפידו על ארוחת ערב משותפת סביב שולחן, להשמיע ולשמוע מחוויות היום שעבר.
אפשר להכין תכנית שבועית, מה אוכלים בכל יום מימות השבוע או ערב צ'ופר שבו אוכלים מאכל אהוב.
אפשר לקבוע שערב אחד הילדים מכינים את הארוחה וכמובן לעזור במידת הצורך.
4. החיים במרתון – סדר היום עמוס, הורים נמצאים שעות בעבודה ומביאים אותה הביתה.
אין רגע לענות לילד על שאלה כי הם בטלפונים ובאימליים.
תאטו את הקצב שלכם. תתחילו עם 15 דקות לשבת על הרצפה עם הילד ולתת לו להוביל.
גם פעילות מובנית שלכם עם הילדים לא מאפשרת לילד להביא ולהביע את עצמו. אז….שבו בשקט.
5. מסכים – רבים אומרים להגביל את זמן המסכים ובעיני זמן מסכים היא לא הבעיה.
הבעיה היא שהילד חווה שעמום ואין לו את היכולת להעסיק את עצמו ולהנות.
תעזרו לילד למצוא משהו שמעניין אותו שיאפשר לו ליצור, לפתח, לחקור, להקים משהו משלו שיעסיק אותו והוא יהנה.
לדוגמא גידול דגים, להקים גינת תבלינים (אפשר גם בעציצים) ולבנות להם חממה, צילום ועריכה, יצירה ועבודת יד ועוד.
במחשב יש הרבה כוח ללמידה בכול נושא, ונוצרת גם יכולת שליטה ועצמאות.
6. עצמאות – אנחנו תמיד "על השעון" וכדי לא להתעכב אנחנו מעדיפים לעשות לילדים את הדברים שהם יכולים לעשות בכוחות עצמם.
בתכנון הזמן תקחו כמה דקות נוספות כדי שהילד יוכל לעשות את הדברים בכוחות עצמו ותציינו בפניו כמה דקות יש לו "למשימה".
7. לשחק בחוץ – כשהיינו קטנים היינו שעות בחוץ ורק כשהחשיך האמהות היו עומדות במרפסות וצועקת "בוא הביתה".
ילדים צריכים להיות "עם הראש בחוץ", לשחק בחוץ במשך 60 דקות לפחות ביום.
עכשיו אם אתם רוצים לעשות את השינוי שלב אחרי שלב,
אני מציעה לכם להיכנס לאתגר 30 יום הדרכה,
"סמכות הורית ללא דרמה"
נבנה כמה הרגלים פשוטים,
וצרחות, ענישה וכל הדברים האלה יהיו נחלת העבר.
אתם לא תשמעו ממני את המילה "גבולות" !!!
ויחד עם זאת אתם תראו שהילדים מתנהגים היטב,
לא מפני שאנחנו אומרים זאת, אלא מפני שהם רוצים .
אני מבטיחה לכם, שברגע שתראו את הדרך החלופית והיעילה יותר לעשות דברים,
לעולם לא תרצו לחזור לעולם הישן.
מטרת האתגר היא לבנות את ההרגלים המאפשרים לנו
להמשיך ולהשפיע על חיי הילדים שלנו מנקודת מבט ארוכת טווח
ובמקביל ליצור תרבות משפחתית המושרשת עמוק בכבוד הדדי.
הצטרפו עכשוו >>> האתגר