השלכות טבעיות – "אתה תישא בתוצאות"
מה זה "השלכות" ?
תוצאה של כל פעולה או התנהגות, חיובית או שלילית.
מישהו עושה משהו נחמד למישהו – חיוך או חיבוק עשוי להיות תוצאה חיובית.
מישהו עושה משהו אסור, בלתי חוקי, התוצאה עשויה להיות שלילית, כמו למשל נהיגה בשכרות, תאונת דרכים.
בעולם ההורות, המילה "תוצאות" משקפת לעתים קרובות הגדרה אחרת.
אני שומעת את זה שוב ושוב בעבודה שלי עם ההורים: "אז מה צריכה להיות תוצאה של זריקת אוכל על הרצפה?"
"שהוא הכה את אחיו, התוצאה הטבעית היא "פסק זמן". (פסק זמן = לך לחדר לחשוב)
"היא צריכה לדעת שיש לכך השלכות על מעשיה!"
בואו נסתכל על שלוש הדוגמאות האלה לרגע.
הדוגמא הראשונה פשוטה, התוצאה של לזרוק אוכל על הרצפה היא כי האוכל עכשיו על הרצפה במקום על הצלחת שלו.
במקרה השני, מה שההורה מתאר הוא עונש, שהוא סוג של תוצאה, אבל בהחלט לא טבעי.
ובאשר לשלישית … מינקות ואילך מתחילים ילדים ללמוד את החוקים הטבעיים של סיבה ותוצאה –
אתה מנער את הרעשן וזה משמיע קול, אתה משליך כדור והוא קופץ.
"היא יודעת שיש השלכות על מעשיה" –
כל הילדים יודעים שיש השלכות על מעשיהם.
זה פשוט סיבה ותוצאה.
אלא אם כן זה לא בדיוק מה שההורה אומר.
ההשלכות הטבעיות הן פשוט: טבעיות.
הן קורות ללא קבלת החלטות או פעולה מצד אדם אחר.
אם אתה, כהורה, מחליט מה התוצאה צריכה להיות, אז זה לא תוצאה טבעית.
התוצאה הטבעית של להכות את אחיך היא שהוא בוכה או נופל.
התוצאה הטבעית של שכחת להכין את שיעורי הבית שלך, היא לא ההשפעה השלילית על הציון שלך.
היא לא תוצאה טבעית, כי זה משהו המורה מחליט.
התוצאה הטבעית של צרחות שלך יכולה להיות צרידות או כאב גרון או תשישות מכל המאמץ.
אם אתה, כהורה, מחליט מה צריכה להיות התגובה, זה לא תוצאה טבעית.
ההשלכות הטבעיות הן החזקות ביותר, היעילות ביותר, אתה פשוט מאפשר להם לקרות.
השלכות לא הגיוניות או שרירותיות ועונשים הן השיטות הפחות יעילות.
הם מטעים מאוד, כי זה נראה כאילו הם עובדים.
זה מה שמושך ומחזק הורים להשתמש בהם.
אם אתה שולח ילד ואומר "לחדר", אם אתה שם אותו על כיסא לפסק זמן, "לחשוב על מה שהוא עשה",
הוא לא מבין מה הקשר בין מה שהוא עשה לבין הישיבה בפינה
ובטח שהוא לא חושב על מה שאתה רוצה שיחשוב.
ההשלכות אמורות ללמד משהו,
לעזור לילד ללמוד מה עליו לעשות אחרת בפעם הבאה.
למה עדין יש כל כך הרבה הורים שמשתמשים בשיטות האלה?
למה זה כך?
זה ברור למה.
> הם מושכים את תשומת הלב וזה לא הרבה עבודה.
> שמירה על ההשלכות ההגיוניות הטבעיות והמיושמות בשלווה היא עבודה רבה, ודורשת שליטה עצמית רבה.
> זה מה שרבים מאתנו חוו כילדים, והתברר שאנחנו בסדר.
> אין מקום לערעור.
> הם גורמים לנו להרגיש חזקים כמו "מנהיגים חזקים".
> הם עובדים כרגע.
אבל, כמו שהורים רבים יגידו לך, "אמרתי לו אלף פעמים, שמתי אותו בפינה כל יום, אבל הוא עדיין עושה את זה!"
כי הוא לא למד שום דבר.
אנחנו צריכים לחשוב על הטווח הארוך.
לדוגמא, כאשר הילדים נרגזים באיזה בוקר, אל תבטלו את הנסיעה לגן החיות אחר הצהריים כ"עונש שלהם"
על מצב רוח הרע שיש להם. שוחחו אתם בערב ותמצאו ביחד איך לנהל את הבוקר בנחת
גם אם לפעמים קמים על "צד שמאל". אפשר לדבר על המצב רוח הרע "אין לי מצב רוח הבוקר, אני רוצה שקט".
מה אנחנו רוצים עבור הילדים שלנו?
מה אנחנו מנסים ללמד אותם?
מה הם לומדים? האם אנחנו רוצים שילדינו ילמדו להתנהג כראוי, כי זה הדבר הנכון לעשות, או להימנע מעונש?
מה יהיו התוצאות של השיטות שלנו כאשר הילדים שלנו יגדלו ויגיעו לגיל ההתבגרות?