התקשרות בסיסית הורה ילד

* כשילד בוכה – לעתים קרובות ההורים מגיבים באופן טבעי לתינוקות אבל הם מהססים יותר לעשות זאת עם פעוט או בן נוער.

אולי אתה רוצה להיות "קשוח" או אומר "זה לא עניין גדול", או אפילו מתעלם מהזעקות או התקפי הזעם,

כי אתה לא רוצה לחזק התנהגות כזו.

עם זאת, רגשות גדולים הם לא התנהגות רעה. הם רק חלק מהניסיון האנושי, ובעוד שחשוב ללמד ילדים לטפל בהם כראוי,

חשוב גם לקשר שלנו שאנחנו ממשיכים להגיב באהבה. הקשר הוא מסוכן כאשר אנו מתעלמים או ממזערים את איך שהילדים שלנו מרגישים.

* להבין רמזים – אנחנו צריכים ללמוד להבין את הרמזים של הילד שלנו עבור מזון, מנוחה, משחק, ונוחות.

לימוד רמזים של התינוק שלנו זה קל, מתי הוא רעב, מתי הוא עייף, מתי הוא רטוב, מתי כואב לו משהו.

עם הזמן אנחנו לומדים גם להבין את הצרכים המורכבים יותר של פעוט, גיל הגן, ומעבר לו.

הלמידה לקרוא רמזים כרוכה בלהכיר ולהבין את האישיות של הילד שלנו,

מה הוא אוהב, נטיות, שפת אהבה, הבעות פנים, ועוד.

למעשה, הבנה רמזים מסייע מאוד וכך אנו מבינים את הצורך מאחורי ההתנהגות.

התקף זעם של פעוט עשוי להיות רמז בצורך במנוחה. התוקפנות של גיל הגן עשויה להיות רמז לקושי בחיברות,

אי הבנת סיטואציות או חוסר נוחות, 

בגיל העשרה עשויה להיות רמז של מתח או הצפה.

על ידי למידה להבין רמזים של הילד שלנו, אנו מסוגלים לספק להם את מה שהם צריכים. 

הורים הם המשפיעים העיקריים על הילד, התקשרות בטוחה היא בריאות נפשית לכל החיים.

כיצד נתחבר לילד, קשר בין אבות ובנות.