איך ניתן עוגן לילד

 

בטיול האחרון שלי ביקרתי יום אחד באסלו והמטרה היתה ללכת למוזיאון המודרני המדהים בה.

כל הסביבה היתה מוזיאון, ובשיחת הטלפון הזו עלתה לי התמונה הזו מול העיניים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האחד זה עוגן,

והשני זה פלומבה.

האחד מחפש את הסביבה המתאימה,

והשני מקובע.

האחד מתבונן וכל פעם הוא משנה מבט,

השני עומד על שלו, תקוע.

האחד מנסה למצוא פתרונות כדי להיות בטוח,

ולשני יש פתרון "כלים מעשיים ופרקטיים" (???)

האחד חושב, מרגיש..,

והשני פועל לפי הוראות.

אז מה ההבדל?

להיות עוגן זה לראות את הילד,

להבין למה הוא מתנהג ככה, להבין שההתנהגות היא רק סימפטום,

להבין שההתנהגות היא תוצאה של מחשבה לא מועילה שגורמת לרגש להיות לא מווסת.

למשל, הילד לא הולך לחוגים ויושב כל היום בבית, רואה טלוויזיה ומשחק עם האחים הקטנים שלו.

מה אומר המקובע? – "זמן המסכים נגמר, תכבה את הטלוויזיה" (כי קיבל את כלי "הגבולות")

ומה העוגן אומר? – העוגן שואל, הוא לא אומר "ילד שלי, למה אתה לא רוצה ללכת לחוג? למה אתה לא קובע עם חברים?"

ואז העוגן יודע איך לעזור לילד שלו כי למד "עזרה רגשית לילד".

או לדוגמא, הילד מתפרץ וצועק כמעט בכל סיטואציה.

מה אומר המקובע? "הורה יקר, קח את מפסק "התקפי הזעם" ותפעל. אופציה אחת, תשלח את הילד ל"פסק זמן"

אופציה שנייה "תצא מהמרחב". ומה קורה לילד?

הילד ברכבת הרים, "אף אחד לא מבין אותי". אתם יודעים מה קורה לילד כשאתם שולחים אותו לחדר?

מה אומר העוגן? "ילד שלי, אני רואה שאתה מאוד כועס" ושותק ונמצא עם הילד עד שהרוחות נרגעות.

ואז העוגן יודע איך לנהל יותר מאוחר את הסיטואציה כדי שלהבא הכעס יהיה יותר מווסת.

 

אם אתם רוצים ללמוד לעזור לילד רגשית.

אני יכולה ללמד אתכם, וכל שבוע תראו את השינוי ואיך פתאום הכול מתנהל בנחת ובאהבה.

הצטרפו ל"דרך" עזרה רגשית שלכם לילדכם >>> לחצו כאן